!STEP¶

הגדרת שלב ניתוח

חובה בניתוח סטטי לא־ליניארי ובניתוח דינמי לא־ליניארי

אם הגדרה זו מושמטת בניתוחים אחרים, כל תנאי השפה מופעלים והחישוב מתבצע בשלב אחד

בניתוח סטטי עם תכונות חומר ויסקו־אלסטיות או זחילה, יש לציין TYPE=VISCO ולהגדיר את תנאי זמן החישוב

שימו לב כי TYPE (STATIC/VISCO) הוא סוג שלב הקובע אם תוספת הזמן מועברת לחומר, והוא נפרד מסוג הניתוח (STATIC/DYNAMIC וכו') המצוין ב־!SOLUTION (ראו הערות להלן)

פרמטרים¶

TYPE     = STATIC(ברירת מחדל) / VISCO (ניתוח קוואזי־סטטי)
SUBSTEPS = מספר תתי־השלבים של תנאי השפה (ברירת מחדל: 1)
CONVERG  = סף קריטריון ההתכנסות (ברירת מחדל: 1.0e-6)
MAXITER  = מספר האיטרציות המרבי בניתוח לא־ליניארי (ברירת מחדל: 50)
AMP      = שם פונקציית זמן (מצוין באמצעות !AMPLITUDE)
INC_TYPE = FIXED (תוספת קבועה, ברירת מחדל) / AUTO (תוספת אוטומטית)
MAXRES   = שארית מרבית מותרת (ברירת מחדל: 1.0e+10)
TIMEPOINTS = שם רשימת נקודות זמן (מצוין באמצעות !TIME_POINTS, NAME)
AUTOINCPARAM = שם ערכת פרמטרי תוספת אוטומטית (מצוין באמצעות !AUTOINC_PARAM, NAME)
MAXCONTITER = מספר איטרציות המגע המרבי בניתוח מגע (ברירת מחדל: 10)

** שורה 2 **

כאשר INC_TYPE=FIXED (ניתן להשמיט כאשר TYPE=STATIC)

(שורה 2) DTIME, ETIME

שם משתנה	סוג	תיאור
DTIME	R	תוספת זמן (ברירת מחדל: 1/SUBSTEPS)
ETIME	R	משך זמן השלב (ברירת מחדל: 1)

כאשר INC_TYPE=AUTO (יש לציין ללא תלות ב־TYPE)

(שורה 2) DTIME_INIT, ETIME, MINDT, MAXDT

שם משתנה	סוג	תיאור
DTIME_INIT	R	תוספת זמן התחלתית
ETIME	R	משך זמן השלב
MINDT	R	גבול תחתון של תוספת הזמן
MAXDT	R	גבול עליון של תוספת הזמן

** שורה 3 ואילך **

  BOUNDARY, id                                  id=GRPID שהוגדר באמצעות !BOUNDARY, !VELOCITY, !ACCELERATION
  LOAD, id                                      id=GRPID שהוגדר באמצעות !CLOAD, !DLOAD, !SPRING, !TEMPERATURE
  CONTACT, id                                   id=GRPID שהוגדר באמצעות !CONTACT

דוגמה¶

דוגמה לשימוש בתוספות זמן קבועות

!STEP, CONVERG=1.E-8
  0.1, 1.0
  BOUNDARY, 1
  LOAD, 1
  CONTACT, 1

הפעל התאמת תוספת אוטומטית והגדר תוספת זמן התחלתית 0.01, משך שלב 2.5, גבול תחתון לתוספת הזמן 1E-5, גבול עליון 0.3 ומספר תתי־שלבים מרבי 200

    !STEP, INC_TYPE=AUTO, SUBSTEPS=200
    0.01, 2.5, 1E-5, 0.3

הפעל התאמת תוספת אוטומטית וציין את רשימת נקודות הזמן TP1 כזמני החישוב ופלט התוצאות

    !STEP, INC_TYPE=AUTO, TIMEPOINTS=TP1
    0.1, 2.0, 1E-3, 0.2

הערות¶

TYPE (STATIC/VISCO) הוא מתג הקובע אם תוספת הזמן מועברת לחוק הקונסטיטוטיבי של החומר באותו שלב, והוא בלתי־תלוי בסוג הניתוח המצוין באמצעות !SOLUTION. ב־STATIC החומר אינו מתייחס לתוספת הזמן (ללא תלות בקצב); ב־VISCO, ויסקו־אלסטיות וזחילה מתייחסות לתוספת הזמן הממשית. הבחנה זו תקפה רק בניתוח סטטי; בניתוח דינמי (!SOLUTION, TYPE=DYNAMIC) אין התייחסות ל־TYPE ותוספת הזמן תמיד מטופלת כזמן ממשי
בהתאמת תוספת אוטומטית, SUBSTEPS מטופל כמספר תתי־השלבים המרבי
שמות TIMEPOINTS ו־AUTOINCPARAM תקפים רק כאשר INC_TYPE=AUTO
כאשר מצוין TIMEPOINTS, ה־!TIME_POINTS שאליו הוא מפנה חייב להיות מוגדר לפני כרטיס !STEP.
כאשר מצוין AUTOINCPARAM, ה־!AUTOINC_PARAM שאליו הוא מפנה חייב להיות מוגדר לפני כרטיס !STEP. אם הפרמטר מושמט, נעשה שימוש בערכת פרמטרי התוספת האוטומטית של ברירת המחדל
אם !STEP מושמט בניתוח דינמי, הניתוח מטופל כניתוח בן שלב אחד המבוסס על n_step ו־t_delta של !DYNAMIC, ותנאי השפה והעומסים שהוגדרו מופעלים. התנהגות זו קיימת לתאימות לאחור; בקלט חדש מומלץ להגדיר !STEP
בתוספת קבועה בניתוח דינמי, מומלץ לציין DTIME, ETIME בשורה השנייה של !STEP כדי לשלוט בתוספת הזמן ובמשך השלב. n_step ו־t_delta של !DYNAMIC מטופלים כברירות מחדל כאשר !STEP מושמט או לצורכי תאימות לאחור
כאשר INC_TYPE=AUTO מצוין בניתוח דינמי, תוספת הזמן נשלטת באמצעות DTIME_INIT, ETIME, MINDT ו־MAXDT בשורה השנייה. תוספות אוטומטיות ו־cutback משמשים בעיקר בניתוח דינמי לא־ליניארי בשיטה אימפליציטית
בניתוח דינמי ניתן להפעיל בכל שלב את !BOUNDARY, !VELOCITY ו־!ACCELERATION באמצעות שורת BOUNDARY, ואת !CLOAD ו־!SPRING של השיטה האימפליציטית באמצעות שורת LOAD